סבתי ציפורה, עליה השלום, הייתה בשלנית ואופה מוכשרת. היא היטיבה להתמודד עם כמויות לא צפויות של אורחים ש"נחתו" עליה במפתיע והייתה תמיד מוכנה עם מנות במקפיא ובמקפיא השני, של המזווה, שהיו תמיד מסודרים ומקוטלגים. רבות הן העוגות החגיגיות והמושקעות שהכינה לאורך השנים אבל, כמו במשפחות רבות, המאכלים שנכנסו לי ללב הם דווקא המאכלים הפשוטים יותר.
עוגת הפירות ההפוכה שלה הייתה עוגה קלה, הראשונה שלמדתי להכין. בסיס של פירות, מעל בצק נוזלי וסמיך, שהפך לאוורירי באפיה קצרה, ומעל שכבה של סוכר וקינמון. הריח שהתפשט בזמן האפיה היה נפלא, ריח אמיתי של בית. שנים התגעגעתי לריח הזה, עד שהחלטתי להפסיק להתגעגע ולטבען את העוגה הזו מיד. הורדתי את הביצים, ערכתי ניסויים ואני גאה להציג כאן את הגרסא הטבעונית של עוגת הפירות ההפוכה של סבתא ציפורה: המרקם אותו מרקם, הריח אותו ריח (גם הטעם כנראה דומה) ורק הגוון של הבצק התכהה מעט.
הבסיס של העוגה הורכב בדרך כלל מפרוסות קלופות של תפוחי גראנד-סמית, אבל לפעמים המרנו אותם בפירות העונה (אפרסקים, משמשים ועוד) או - כשהיינו צריכות להכין עוגה תוך דקות ספורות - בחצאי אפרסקים משומרים מקופסא. החלק הארוך של ההכנה הוא קילוף התפוחים ואם משתמשים בשימורים העוגה הופכת למתכון מהיר מאוד.
